הילה, אלמנה בת 54 ציירת חשוכת ילדים, פוגשת את ארי, איש עסקים בן 59, גם הוא אלמן ואב לשתי בנות, בערב שירה - כשנתיים לאחר שהתאלמנו, והם מתאהבים והופכים לבני זוג. השנה היא שנת 2009 וארי מצוי בעיצומו של 
שבר עסקי ומשפחתי קשה, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008. ארי, שהיה תעשיין שייצר ומכר בהצלחה עולמית בגדי ים במפעל שהקים בבית שאן, הכניס את חתנו ירון כשותף, וזה הביא לחיסול המפעל ולרכישה ממונפת מאד של שלושה בנייני משרדים בארצות הברית. הבניינים נופלים בערכם בעקבות המשבר הכלכלי, החברה מתקשה להחזיר את חובותיה והבנק הניו יורקי שנתן את ההלוואה לרכישת הבניינים, מאיים לקחתם לבעלותו, בכדי לממש את החוב. הילה הופכת לבת זוגו של ארי בעיצומו של המשבר העסקי הקיומי שלו ומלווה אותו במסע מרתק, שבמהלכו נוסעים השנים לפגישה גורלית עם מנהלי הבנק בניו יורק. דרמה משפחתית ואישית מרתקת, מלאה בדמויות ובקונפליקטים משפחתיים, שבהם מעורבות שתי בנותיו של ארי, מלווה את המאבק הבין דורי עד לסיומו הבלתי צפוי. הסיפור האנושי מתואר על רקע התפתחויות עסקיות ומשפטיות ודילמות העוטפות את עולם העסקים המודרני. הספר שנכתב עוד בטרם המשבר הכלכלי העולמי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, הופך לאקטואלי מאד בימינו אלה.
קטע מתוך הספר:
"הוא היה נורא יפה בעיני כשדיבר, ודבריו כמו המיסו את הפקעת שנוצרה בתוכי מאז שהגענו לניו יורק, שהרגשתי עתה כי הייתה בלתי מוצדקת ואף מטופשת. יותר ויותר הבנתי את המורכבות העצומה של אישיותו ושל חייו, את הסתירות וההפכים שיצרו את אישיותו. הייתי צריכה להגיע לגיל חמישים וארבע, להתאלמן ולהכיר את האיש הכה מורכב הזה, כדי להבין עד כמה יכול אדם להיות נהנתן ומטריאליסט, ובעת ובעונה אחת ערכי ואפילו רומנטיקן. עד כמה דווקא השניות הזאת, היא סוד קיסמו ואולי אף סיבת ההתאהבות הכה מהירה שלי בו.
והוא כנראה צודק. כשהגיע אל חוסר הגבולות של העולם החדש, עם המינוף המטורף וכל היתר, זה כבר היה ללכת רחוק מדי מהגבולות הפנימיים שלו. שם הערכים העמוקים שלו עצרו אותו מלהמשיך ולשתף פעולה עם הפעילות העסקית הזאת.
למרות שידעתי כי נכונו לנו ימים קשים, שמחתי שקשרתי את גורלי בו.
הרגשתי שאני חיה עתה את החיים הממשיים - מלאי סתירות והפכים, שאושר וכאב, רגיעה וסערה, מתחלפים ומשמשים בהם בערבוביה.
השיחות שניהלנו בינינו לא היו דומות כלל לאלו שאחרים מנהלים, שסובבות בעיקר סביב ענייני היום יום השגרתיים.
בשנינו יש משהו סירופי מרוכז מאד, שבשיחות שבינינו אינו זקוק למהילה במים. איזה צורך לדסקס ולערבב דילמות של היום יום הבלתי שגרתי של שנינו, עם שאלות יסוד ערכיות וציבוריות. כשאני עם אחרים, יש לי קושי עם התכונה הזאת, אך עם ארי הרגשתי עמה טוב, כי גם הוא מעין תרכיז, כמוני."
מתוך שבחי הביקורת:
״הרבה דילמות חיים נפרשות לאורכו של הרומן החדש והסוחף של דני שינמן. העלילה היא עוצרת נשימה והיא נוגעת בעצביה החשופים של החברה הישראלית המשתנה. נשביתי אחר הדרמה האישית שאינה מרפה מחייו של הגיבור הראשי - קיבוצניק בעברו ותעשיין מצליח - שנאחז בשארית כוחותיו כדי לשמר את ערכי הצדק והשוויון שעליהם גדל בסביבה קפיטליסטית שלוחת רסן.״
דניאל בן סימון, עיתונאי וסופר
״ברובד הראשון, המיידי, של ארי והילה זהו סיפור אהבה נוגע ללב שדמויותיו אמינות, עלילתו מרתקת וכתיבתו מיומנת וקולחת. אך מה שהופך אותו לספר אשר לו חיכיתי, הוא הרובד השני שלו - הדילמה המטלטלת את חייו של ארי, מאיימת על יצירת חייו העסקית, על שלמות משפחתו ועל יושרתו הפנימית.
הדילמה הפרטית הזאת היא מראה שמשקפת עולם שאיבד את בלמיו ומשווע לאתחול מחדש. הסופר המוערך דן שיינמן עושה זאת שוב - באומץ לב מוסרי נדיר, ברגישות ובתבונה.״
יהודית רותם, סופרת
"מדובר ברומן ארצישראלי מקסים וסוחף על הזדמנות שנייה
עלילה עוצרת נשימה עם דילמות לא פשוטות.
זו הייתה קריאת השכמה לחברה הישראלית שחייבת להתעורר.
התמודדות בים סוער של אירועים וטלטלות.
לא מעט מחשבות ותהיות על החלטות הרות גורל,
אבל לא תמיד אפשר לתת תשובה מלאה ומשכנעת,
שתסביר בדיעבד צעדים שעשית או לא עשית,
שתסביר מדוע השלמת עם דברים ולא נלחמת.
אלו היו אירועים מכוננים בהיסטוריה הישראלית והכלכלית.
ישראל האידאליסטית של אז לעומת היום,
הקיבוץ שהתאים מאד לתקופת הקמת המדינה,
דור שלם של צברים שגדל והתחנך בארץ ישראל
של שנות החמישים והשישים של המאה ועשרים,
אנשים שנחשפו לשינוי עצום בארץ ובעולם,
אנשים שספגו מסד ערכים של הסתפקות במועט,
של אי רדיפת בצע, של פשטות וצניעות, של יושרה
תוך התרכזות בדברים בעלי תוכן וחיים בפשטות ובשלווה.
כל אדם, גם אם הוא חזק ודעתן,
יכול להגיע למצב שהוא נחלש ומופעל על ידי מישהו שמשפיע עליו
ואפילו מפעיל אותו מרחוק,
גם פלדה מותכת בחום גבוה מאד,
אין אדם ללא נקודת התכה.
כשמתחילה איזו סערה שלוקחת מאיתנו את השקט,
שמורטת לנו את העצבים ואוכלת לנו את הלב,
אנחנו פתאום מתגעגעים לרגעים הקטנים והפשוטים,
מבינים כמה הם לא מונחים בכיס.".
יפעת ארניה, מבקרת ספרות
בכירי הפרקליטים ואנשי הצמרת העסקית, שרים וח"כים וגם ראש ממשלה אחד – כולם בחרו בעו"ד דן שינמן שיחלץ אותם כשהסתבכו בפלילים. ואז יום אחד הוא החליט לתלות . . .
